מסלול חד יומי בחבל סוונטי

Zugdidi Jvari Mestia Lasdili

מטיילים רבים עולים ברכבל של מסטיה, שוהים קצת בבית הקפה בראש ההר ויורדים חזרה ברכבל או ברגל. אנחנו עשינו מסלול מקסים מהרכבל, על ההר. ניתן לקבל את מפת המסלול בתחנת המידע לתייר שבעיר.

הלכנו על הציר האדום עד נקודה מספר 5 (אין משם לאן להמשיך) וחזרה. משם אפשר להמשיך לרדת ברגל או ברכבל. המסלול לא קשה. עובר בנופים עוצרי נשימה. נקודה מספר 5 (האנטנות הגבוהות) מהווה תצפית פנורמית מאלפת. לקח לנו כ-4 שעות אבל הלכנו מאוד מאוד באיזי עם המון עצירות פיקניק וסתם שכיבה על הדשא. עליה ברכבל עולה 15 לארי לאדם. הכרטיס כולל גם את הנסיעה חזור.

הרבה מטיילים בוחרים לרכב על סוסים יום אחד לפחות במהלך שהותם במסטיה. ההמלצה שלנו היא לרכב דווקא למסלול האגמים שכן שם ניתן לרכב על הסוסים ממש עד היעד ולהנות מרכיבה בנופים מדהימים. רכיבה לכיוון הקרחון קצת משעממת שכן היא רק על דרכי העפר ובסופה צריך להמשיך ללכת ברגל (מסלול מקסים) . לכן לתחילת המסלול לקרחון עדיף להגיע עם ג''יפ.

בחרנו בטיול לאתר הסקי שמתאים למי שרוצה להנות מהנופים המרהיבים סביב מסטיה בלי לטפס ברגל בעליה התלולה לצלב ולאגמים, ומבלי להיות תקוע זמן רב בג'יפ מקרטע בדרכים קשות.

העליה ממסטיה באמצעות שני רכבלים, אלא שהרכבל הראשון (שנפתח רק השנה) נסגר לשיפוצים מיד אחרי פתיחתו - חייב נסיעה במונית עד לרכבל השני. הרכבל השני מעלה אותך לפסגה שם יש מסעדה ומתחילים הנופים המרהיבים. מאחר ומדובר ברכס די צר הממוקם בין שני עמקים שמאחוריהם רכסים אימתניים יותר, זו כנראה נקודת הנוף הטובה ביותר באיזור.

מכאן יש שלוש אפשרויות: מסלול יחסית מישורי מוביל לאורך הרכס עד לשני אתרי אנטנות וכולל מדי פעם תצפיות מדהימות על הנוף המופלא. בסופו ניתן לרדת לצד השני לכפר צבירמי (סוונטי ספיריט מציעים הסעה חזרה משם למסטיה במחיר יקר אבל לא ניתן לתפוס שם מוניות או מיניבוסים) או לחזור את אותו מסלול ואז לרדת חזרה ברכבל או ברגל. מהרכבל בדרך למעלה ראיתי שביל יער לאורך התואי שלו אבל לא הצלחתי להתחבר אליו מלמעלה. לעומת זאת מטיילים שדבקו בשביל העפר הסלול שמתחיל במסעדה מצאו את עצמם בחוות השקילי המרוחקת. לכן הדרך הבטוחה ביותר לרדת היא כנראה דרך מסלול הסקי - זה מבטיח נופים יפים אבל ירידה תלולה.

את הטרק ממסטיה לאושגולי לא עשינו, אבל הנסיעה שלוקחת היום כשעה וארבעים דקות לעומת שלוש שעות לפני כמה שנים (ותתקצר עוד יותר ככל שתמשיך בניית הדרך הסלולה) מרהיבה ביופיה.

אושגולי כפר יפהפה הנמצא בנוף מרהיב. אבל השיא זה הטיול לקרחון שחארה. הנהג שלנו התחייב להביא אותנו עד כמה שניתן קרוב לקרחון אבל באמצע הדרך נשברנו מהנסיעה הקופצנית והאיטית, השארנו אותו לחכות לנו והתחלנו ללכת. הדרך הנכונה היא כנראה לעשות את כל המסלול ברגל אבל זה מאתגר בזמנים למי שעוד מתכנן לחזור למסטיה באותו יום.

ההליכה בעמק היתה מרהיבה, בעיקר בסוף ספטמבר כשהצד המיוער שלו היה צבוע בצבעי שלכת. לאחר הנקודה שאליה יכולים להגיע כלי רכב וסוסים (שבה יש גם תחנה לממכר משקאות במחירים מופקעים) , התוואי משתנה, והדרך נעשית בתוך הצמחייה. נקודת הקצה היא מערת קרחונים מיוחדת (מבחוץ היא נראית מערת אבן, בפנים היא קרחון) . שווה את המאמץ להגיע אליה. ההליכה היא קלה מאוד בעמק וקלה-בינונית בדרך למערה.

הדרך מסטיה לאושגולי מדהימה ביופיה, אל תוותרו עליה למרות שהיא קשה לנסיעה, דרך בשיפוצים ומלאה מהמורות. מומלץ רק למי שיש לו ניסיון בנהיגה או עם מדריך.

ככלל הנהיגה בגיאורגיה לא קלה, כבישים צרים ומשובשים והנהגים פרועים למדי.

במסטיה חובה לתדלק מיכל מלא לפני היציאה לאושגולי. אין באושגולי ובדרך תחנות דלק. כמו כן מומלץ לדאוג לאוכל יבש, פירות, ירקות וחטיפים. אזור כפרי מבודד ומנותק ואחד היפים שראיתי.

הדרך מאושגולי לכותאיסי אורכת כ-8 שעות. נסיעה איטית וארוכה, מעברים לא קלים, כביש עפר משובש, עם בולדרים וסלעים לרוב ומעברי נחל. מומלץ רק למי שיש ניסיון רב בנהיגה בשטח או בנסיעה בקבוצה ועם מדריך. לא ממליצה לוותר הדרך מדהימה.

לקחת בחשבון שהדרך מאוד ארוכה ומעייפת ויש לצאת לדרך מאושגולי מוקדם בבוקר ע”מ לא להכנס לחושך.

אזור הסוונטי ככלל והדרך מאושגולי לכותאיסי אחד המקומות היפים בהם הייתי עד כה. הטבע במלוא עוצמתו, הנהר הגועש והתוסס, צמחיה פראית והרי הקווקז המושלגים והגבוהים.

היום הדרך ממסטיה לאושגולי שופרה ואורכת פחות משעתיים בנוף משגע, לעומת זאת המשך הדרך היורדת דרך ההרים, עם נסיעה ארוכה מאוד ומשעממת בדרך חתחתים בתוך יער כשכמעט לא רואים נוף, לטעמי למרות שהדרך מקצרת בכשעתיים שלוש עדיף לחזור בדרך שבאנו מזוגדידי למסטיה - הנוף בדרך זו שווה נסיעה כפולה. אגב, כל המסלול ממסטיה לאושגולי ומשם בירידה ללנטחי אינם דורשים 4X4 והילוך כח, מספיק רכב גבוה.

אם הגעתם לכפר אושגולי, בין אם כחלק מטרק או בנסיעה ממסטיה, ניתן לצאת לטיול יפה של חצי יום ולטפס על אחד ההרים שמעל הכפר. רוב המטיילים יוצאים מאושגולי לטיול המפורסם של קרחון שחארה, אבל בהמלצת מדריך מקומי החלטנו ללכת על אופציה פחות מוכרת ולטפס על ההר. במזג אוויר טוב יש מההר תצפית מדהימה על פסגות מושלגות של רכסי הסוונטי הגבוה, ובצד השני על הרי הסוונטי הנמוך הירוקים.

את הטרק מתחילים מהקצה הרחוק (רחוק ממסטיה) של הכפר. מטפסים לעבר צלחת הלוויין הענקית שעל צלע ההר. בתחילת העלייה אין שביל, אבל לאחר כמה דקות תמצאו שביל צר אבל ברור שעולה אל הפסגה. מדובר בטיפוס די קשה (אבל לא טכני) של כ-800 מ'. לקח לנו שעתיים ומשהו, ועוד שעה לרדת. השביל כולל חמישה "שלבים" - בכל פעם עולים ומגיעים לאזור שטוח, ושוב עולים, עד שמגיעים לפסגה (יש שם רוג'ום בנקודת התצפית) . אחרי העלייה הראשונה, מצד שמאל, יש חלקת בר של אוכמניות. מומלץ לעצור ולקטוף.

כאמור, האטרקציה המרכזית של הטיול הוא הנוף המדהים מההר, אבל ביום מעונן ייתכן שלא תראו הרבה, כך שכדאי לבדוק ולהחליט על פי מזג האוויר.

טיול יום קליל (אם נוסעים במונית) לקרחון צ'אלאדי היפהפה. בערך שעה וחצי הליכה לכל כיוון. הליכה די מישורית לאורך הנהר. אטרקציה לא פחותה מהקרחון היא הדובי המתוק הגדל באזור, אותו ניתן לפגוש לאורך המסלול.

דרך נוף מהממת בין העיירות Jvari ו-Mestia. הדרך מתפתלת עולה ויורדת בהרי חבל הסוונטי הנמצאים בצפון מערב גאורגיה ומלווה לכל אורך הדרך בעמק מחורץ ובו נחל שזורם באיתנו. על הדרך גם נמצא הסכר המפורסם של גאורגיה Enguri - שיוצר אגם טורקיז מהמם! דרך מומלצת ביותר לעשות אותה ברכב שכור (ולא באוטובוס מקומי) ולעצור בכפרים בדרך ולהתרשם כל פעם מחדש מהעוצמה של הנוף!  

טיול יפהפה אבל יחסית קשה: מתחיל באחת השכונות של מסטיה, אל מול תחנת המשטרה (ראו אתר אינטרנט). יש לחפש סימונים אדום לבן. החלק הראשון מתחיל בטיפוס של 800 מטר אנכי לראש ההר עד לצלב מתכת ושילוט להמשך הדרך. הטיפוס מאוד מפרך (אנחנו בני שלושים לא מי יודע מה בכושר), ולקח לנו כשלוש שעות (2.5 קילומטר). משם נשקף נוף יפהפה של מסטיה וכל האזור. 

לאחר מכן, ההליכה היא על רמה לכיוון צפון על פי השילוט לאגמי קורולדי (יש לחפש בולי עץ נטועים בקרקע כל כמה מאות מטרים כדי לזהות את כיוון ההתקדמות), עד אשר מגיעים לשילוט שמצביע על המשך ההתקדמות. החלק השלישי הוא שוב במגמת עליה (פחות מפרך מהחלק הראשון), על קו רכס עד לאגמים (יש לעקוב אחרי בולי העץ).

אנחנו טיילנו בתחילת מאי, ומהחלק השני של הטיול היה שלג, וככל שהתקדמנו הוא כיסה יותר יותר שטח. הרגשנו כמו אלפיניסטים. הנוף יפהפה ומושלג, כשברגע מתגלה הר האושבה עם שתי פסגותיו. את האגמים לא הצלחנו לראות, ככל הנראה מכיוון שהם היו מכוסים בשלג (ראינו אגמון קטן שהיה קפוא).

בירידה, על פי סיפור הדרך באתר, לקחנו דרך אחרת מהצלב למסטיה (על פי השילוט). גם בדרך זו יש לחפפש סימונים אדום לבן. לקח לנו כ-11 שעות להשלים את הטיול (כולל הפסקות), ובכל מקרה, לא כדאי לעשות את הטיפוס רק עד לצלב כי העליה מאוד מפרכת, והנוף היפה מתגלה רק בהמשך הדרך.