מסלול עד שבוע בפאגראש

לפני שעזבנו את ברשוב, הלכנו לסופר ליד הגאלה שפתוח 24 שעות וקנינו מלא אוכל. גם קנינו בעיר מפה של פאגראש בחנות ספרים. מהגאלה לקחנו אוטובוס מפלאטה 2 ל-Arppasho De Sos, עלה 17 ליי לכל אחד. מדובר במיניבוס, כך שכדאי להגיע מוקדם. תבררו זמנים יום קודם בתחנה. המיניבוס נסע ל-Sibiu וירדנו בדרך(לקח שעתיים). ירדנו ב-Arppasho De Jus ומשם היינו צריכים להגיע ל-Arppasho De Sos! זו חתיכת דרך (16 קמ) ומדובר בכפר די שומם. אין מוניות בעיר ובסוף הצלחנו לשכנע מישהו שיקפיץ אותנו. שילמנו לו 100 ליי ל-6 אנשים עד לתחילת המסלול. מספר הטלפון שלו- 0757778627 וקוראים לו Marian. חבל על הזמן ברגל לתחילת המסלול, הדרך ארוכה ומשעממת...

בסוף שביל העפר לקחנו את המסלול של משולש אדום. במפה זה נראה שיש פיצול לנקודות אדומות, בפועל לא ראינו את הפיצול. לקח לנו 5 שעות עד הקאבאנה הראשונה (כולל הפסקה של חצי שעה לארוחת בוקר), כשמדובר בעלייה שלא נגמרת.. כל המסלול יש מים שניתן למלא. הקאבאנה הראשונה הייתה סגורה כשהגענו (שווה לבדוק מראש) ונאלצנו להמשיך לקאבאנה הבאה. גם המלצה שלנו כדאי להמשיך לקאבאנה הבאה.

לקח לנו עוד עלייה של שעתיים וחצי והגענו לקאבאנה פורדרגו, עולה שם 30 ליי לאדם. מלא מיטות בחדר, אין מקלחת, חור באדמה לשירותים.. אבל מקום מ-ה-מ-ם! ליד הקאבאנה יש אגמים ופשוט מדהים. אפשר לאכול שם אוכל חם ובכל מקום לקנות בירות! ביום למחרת השארנו את התיקים הגדולים בקאבאנה ועלינו עם תיקים קטנים ומלא מצב רוח להר הכי גבוה ברומניה- מולדבונו (2540 מטר). מהקאבאנה לקחנו משולש אדום למעלה ואז שמאלה לפס אדום. מדובר במסלול יפה לאורך ההר. עלייה רצינית בסוף, אבל שווה את הסיפוק. לוקח כ-3 שעות למעלה ושעתיים למטה. אנחנו עצרנו וצילמנו, אז לקח לנו 8 שעות בסה"כ.

ביום הרביעי זה היום האחרון שלנו בפאגראש. חשבנו לפי המפה שיהיה יום קליל, ירידות ושתוך כמה שעות נגיע לסיום. לאגם המדהים ששמענו עליו הרבה Bollalack. אבל היו 4-5 עליות וירידות על הרים. אשכרה כל פעם עולים על הר ויורדים מההר! עלינו על קו כחול מהקאבאנה, שנהפך לצלב כחול ואיתו המשכנו עד שהגענו לפיצול ושם פנינו לקו אדום ימינה (משולש צהוב פונה למטה לכביש) וכשהגענו בסוף לירידה לכיוון האגם לקחנו משולש כחול. לוקח בין 6-8 שעות, עם עצירות יפות. לפני אגם בולה לאק, עוברים באגם כפרה. כל הדרך מדהימה! לא פשוטה, אבל מדהימה. באיזור האגם יש מלא דוכנים ואפשר להשיג טרמפים לכל האיזורים שצריך. לנו לקח משם 4 שעות בטרמפ לבוקרשט.

מסלול טיול בהרי פגרש: נסיעה ברכבת מבוקרשט עד פיטשט Piteste (רכבת פרסונל כ - 3 ש`, רכבת אינטר סיטי - כשעה)המשך ברכבת צפונה עד CURTEA DE ARGES (כשעה), משם מיניבוס צפונה. בנקודה בה המיניבוס עוצר יש לחכות לטרמפ על הטרנס פגרש 64 ק``מ של כביש מתפתל ביער ומטפס עד אגם בילאה (Bilea Kac) 1300 מ`. אנחנו הצלחנו ב - 2 טרמפים. יש המון מכוניות עד אגם וידראו, אך הן מלאות. הרבה פחות מכוניות ממשיכות עד לבילאה לק. לנו היה מזל.

בבילאה לק יש קמפינג ו - 3 קבנות (מלונות בהם יש חדרים ל -4, 6, 10 או יותר). המחיר כאן הוא הגבוה ביותר ששילמנו ברומניה: 17 יורו לאדם בחדר עם חימום ושירותים ומקלחת + א. בוקר.

למחרת יצאנו מערבה לכיוון הר נגויו (2535 מ`). אך הגענו עד אגם קלצון לאחר 5 שעות של טיפוס (2110 מ`). הנופים מרהיבים, אך יש פעמים שהשביל עובר על פני תהום ואז נעזרים בכבלים המחוברים למצוקים ביתדות. ליד אגם קלצון יש אפשרות לקמפינג ויש שם שלטר המופעל בין יוני לספטמבר וניתן לישון בו אם מגיעים לאחר השעה 18:00 ואין אוהל.

למחרת המשכנו מערבה: טיפסנו דרך נקיק הדרקולה (נקיק בו אדם מושך עצמו למעלה בעזרת כבלים: קשה אך מאתגר), עלינו על הר נגויו וירדנו לכיוון קבנת נגויו. 

עם הירידה של 1000 מ` עוזבים את אזור הקרחונים, כרי הדשא והפרחים לעבר היער המחטני העבות. כל הזמן עוברים נחלים הנובעים מקרחונים מהם שתינו ולידם נחנו.

ביום השלישי, מקבנת נגויו(Negou) לקבנת ברקציו (Barcacui) הנמצאות באותו גובה: עוברים בנופים של יער, אחו עם אלפי פרחים ונחלים מקפצים. ביום הרביעי ירדנו מההר לכיוון צפון. קודם שעתיים של ירידה ביער עבות עד לקבנה הבאה ואז עוד 14 ק``מ ל - avrig ( לאחר 6 ק``מ תפסנו טרמפ). באבריג יש רכבות לכל כיוון.

הערות: יש מפת סימון שבילים של הרי פגרש בה מסומנים כל השבילים על פי הצבע והצורה. בשטח השבילים בד``כ נראים מצוין אך צריך לשים לב. את המים בפסגות, היוצאים מקרחונים ניתן לשתות. בהמשך, מתחת לקבנות המים מזוהמים.

בקבנות יש חדרים גדולים (6 - 15), שירותים אחד לכל הדיירים והמחירים פחות מ - 5 יורו לאדם ללא א. בוקר. נפגשנו עם קבוצה של תרמילאים צעירים שביצעו את כל המסלול של ``הפס האדום`` העובר על פרשת המים של הרי הפגרש. הם הלכו ממזרח למערב ואמרו שהיומיים הראשונים עד אגם בילאה היו קשים מאד.

לסיכום, טיול בהרי פגרש דורש הכנה: נשיאת תרמיל עם שק``ש, מזון ומים ובגדים חמים (באגם קלצון היתה סופה והטמפ` ירדה ל - 6 מעלות) ומעיל גשם (כל יום ירד גשם!! גם כשהיה חם).

המסלולים אינם מתאימים לבעלי פחד גבהים!!

פרט לזה, המסלול כפי שאני עשיתי אותו עם בני, אפשרי, מאתגר ומהנה.

מומלץ ביותר לעשות טרקים ברכס הפאגארש Fagaras. רכס זה משתרע מדרום לכביש ברשוב-סיביו, וכלל בתוכו את שתי הפסגות הגבוהות ביותר ברומניה - מולדובניו ונגויו (שתיהן כ-2550 מ`). הנופים ברכס פשוט מדהימים - צוקים נישאים, רכסים משוננים, אגמים קרחוניים... ניתן לעלות על הרכס דרך כל אחד מהכפרים שלאורך מסילת הרכבת ברשוב-סיביו, אולם נקודות הכניסה המקובלות הן העיירה ויקטוריה (סמוכה לתחנת הרכבת של Ucea), ואז הולכים על הרכס ממזרח למערב, או מכיוון סיביו, ואז הולכים הפוך. אפשר גם ``להתעצל`` ולעלות ברכב (טרמפים) דרך הכביש חוצה-הפאגארש (Trans-Fagarasan) שמגיע אל לגובה 2000 מ` אל אגם בילאה Bilea Lac. שם ניתן לישון בקמפינג או בבקתות, ולצאת משם להליכה או מזרחה או מערבה. לפי הרושם שלי המסלול מערבה יותר פשוט.

אזהרה - המסלולים קשים וארוכים!!!! בין בקתה לבקתה יש כ-9 שעות הליכה אינטנסיבית, לעיתים בשטח קשה ועל צוקים מפחידים. יש לחשוב טוב האם אתם מתאימים לכך!!!

לגבי המסלול שאנחנו עשינו-

נסענו ברכבת מבוקרשט לעיירה פגראש. טעות בדיעבד. היינו צריכים לנסוע על Ucea, אבל לא נורא. בפגראש קנינו מפה של ההרים (200,000 Lei למפה עם הרבה הסברים). משם לקחנו מונית עד לעיירה Cirtasuara (קירצאשוארה), שם נמצאת הצומת בין כביש E68(בראשוב-סיביו) והכביש הטראנס-פגראשאן. בצומת עמלנו קשה כדי להשיג טרמפ, אבל בסוף עצרו לנו (שלט של ``10$`` עזר...), ונסענו עד לאגם Bilea Lac. ישנו בקבאנה שלידו (6$ לאדם לחדר של 6 אנשים עם אמבטיה).

ביום הראשון עשינו מסלול הלוך-חזור של כשש שעות: Bilea Lac -> Lagun Caltun. כיוון כללי מערבה. מסלול יפהפה ולא מאד קשה. ניתן להמשיך במסלול זה עד להר Negiou, השני בגובהו ברומניה.

ביום השני הלכנו מBilea Lac אל Cabana Podragul, כיוון כללי מזרחה. מסלול הרבה יותר קשה מהקודם. לקח לנו 9 שעות. שינויי גובה רבים בגלל מערב של רכסים.

ביום השלישי הכוונה היתה לעלות להר מולדובניו, הכי גבוה ברומניה, אבל היה מזג אויר גרוע במיוחד, אז ירדנו מהרכס. בטעות לקחנו שביל שהולך על פסגת הרכס ולא בעמק, מה שגרם לנו למסלול מסוכן ומפחיד למדי, וגם יותר קשה. כאילו שירידה של 1600 מ` ביום אחד זה לא מספיק נורא... בכל מקרה, זה היה יום מדהים. בסיומו הגענו לעיירה Victoria, משם לקחנו אוטובוס לתחנת הרכבת של Ucea, ומשם רכבת לסינאיה.